עילוי נפש: צדקה בזמן אבלות

מקורות ומשמעות של מתן צדקה במהלך אבלות

אנו יכולים להפיק את מקורותיה של מסורת ארוכת שנים זו מתפילת יזכור, מהליטורגיה של החגים הנוראים. יזכור, (ליתר "זכור") מהווה את התחייבותו האישית של האבל כלפי לתרום כסף לכבוד המנוח (עוד על מנהגי יזכור, בהמשך). 

מצווה ארצית, עם השפעות שמימיות

יתרה מכך, לפי החסידות, פעולתה הפנימית של התורה בהתבסס על הקבלה, כל עיסוקו של אדם בעודו בחיים על פני כדור הארץ הוא להתחבר לקב"ה באמצעות מצוות. מי שעבר כבר לא יכול לעשות מצוות פיזיות. לכן, כאשר אנו עושים אותם בשם הנפטר, אנו מגדילים את הכשרון שלהם ומשפרים את מעמדם במרחבי השמים. 

אנו מתייחסים למושג זה כאל עשיית מצווה לעילוי נשמת (לעילוי נשמתו). הדרך הרווחת לעשות זאת היא לבטא בעל פה או בכתב שהמצווה הנתונה היא "לוי נשמת [שם פרטי של הנפטר], בן/בת (בן/בת של) [שם אביו של הנפטר]. . אחת הדרכים הפופולריות ביותר לעשות זאת היא באמצעות מתן צדקה והעברת שלנו מעשה נדיבות לזכותם.  

כוחו של צדקה על המוות

רבי יהודה, מחכמי התלמוד (פירושי הרבנים על משנה) כותב בצורה פואטית על מתן צדקה:

"המוות חזק מהכל, אך הצדקה מציל את המוות. כמו שכתוב "צדקה מציל ממוות".  

זה מקיים נושא השזור בכל הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית באמצעות מטפורה; שלמעשי האור (כלומר חיוביות) יש את הכוח להעלות על החושך (כלומר שליליות). מקור סביר לתרגול זה מגיע מהכתובים, בתפיסה שלמרות למוות יש כוח לסיים את כל הפעולות בחיים, מתן צדקה לאחר מותו של מישהו חזק יותר. הסיבה לכך היא שהיא מביאה חיוביות לחיים ומרוממת את נשמתו של הנפטר.

5 השלבים של אבל יהודי ומנהגים מקבילים

ישנם חמישה שלבים נפרדים של אבל יהודי, ממוות ועד סיום השנה הראשונה לאחר המוות. סוגי הקרובים אליהם הם פונים כוללים ילדים, אחים, הורים ובן/בת הזוג של הנפטר.

ענינות - ממוות לקבורה

התקופה שבין המוות לקבורה היא ענינות, או אבל עז. המנהג הראשון הקשור לאובדן הוא קריה ("קריעה"). האבל הפתאומי, או האונן, קורע את חולצתו כששמע את החדשות על המוות. מניחים שאונן נמצא במצב כזה של הלם ותמיהה בשלב זה עד שהם פטורים זמנית ממצוות מסוימות.

למי שנתקל בשלב זה באבל שכול, נהוג לקרוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם; השופט האמיתי." זה משמש כתזכורת שכל מה שה' עושה הוא בסופו של דבר לטובה.

שבעה - שבעת הימים הראשונים

לאחר קבורת גופת המנוח עם א קבורה יהודית ראויה, אבלים נכנסים לשבעה (ליתר "שבע"); השבוע הראשון של אבלוט. קרובי משפחה קרובים של הנפטר מכונים אבלים (אובלי, יחיד). במהלך השבוע הזה, האובדן עדיין טרי, וכמה קווים מנחים מכתיבים את התנהגותם של אבלים וגם של מבקרים.

המכונה "יושב שבעה", אבלים בשלב זה יושבים רק על שרפרפים נמוכים במקום כיסאות. הם נשארים בבית מהעבודה ואינם משתתפים בפעילויות פנאי או חגיגיות.  

אבלים בשבעה עשויים לקבל מבקרים אם וכאשר ירגישו בכך. חברים, משפחה ושכנים יביאו אוכל, יספקו צרכים בסיסיים נוספים ואף יציעו לערוך תפילה בבית האבלים. עם זאת, זה מתחשב במבקרים שלא לפתח שיחה עם אבלים יושבי שבעה. במקום זאת, חברים ושכנים צריכים לדבר רק אם הם מדברים אליהם על ידי האבלים. אולם עם היציאה נהוג לאחל לשכולים "ינחם ה' יחד עם כל אבלי ציון וירושלים".

שלושים – שלושים הימים הראשונים

מקבורה ועד ליום השלושים לאחר מכן, האבלים של בן משפחה קרוב עוברים מעוצמת השבעה לשלב קצת יותר מתון של אבל הקרוי "שלושים". רק חלק מההגבלות שנצפו בשבעה עוברות לימי השלושים הנותרים. 

מנהג נפוץ הוא שמשפחות וחברי קהילה יערכו התכנסות ערב לפני סיום השלושים. במפגשים אלו, אנשים חולקים סיפורים, דברי תורה מעוררי השראה, אמירת תהלים, וכן לתת צדקה לתוכניות צדקה רלוונטיות. לרוב זה משלים את תקופת האבל העיקרית. ההמשך לשלב הבא שמור לילדי העזבו בלבד.

אבלות - השנה הראשונה

כאמור, אבן דרך זו מתקיימת אך ורק על ידי ילדי המנוח ומסתיימת ביהארצייט. באופן מסורתי, באחד עשר החודשים הראשונים של תקופה זו, החל משעת הקבורה, בנו של הנפטר קורא את הקדיש של האבל בכל יום בשנה. כאשר הדבר אינו אפשרי, מינוי שגם הוריו נפטרו רשאי לעשות זאת בשמו (עוד על כך בהמשך).  

יאהרצייט - יום השנה למוות והלאה 

תום 12 החודשים מהקבורה מציינים את היארצייט (יום השנה למוות) הראשון של הנפטרים. מתאריך זה ומכל יארצייט מתמשך, בן המשפחה שנותר בחיים נוהג לומר קדיש עם מניין (מניין של 10 בני עדה), ומדליק נר מיוחד של היארצייט שנמשך 24 שעות. 

וכאמור לעיל, כל ילד/ה של הנפטר קורא/ים את יזכור במהלך תפילות בית הכנסת בכמה ימים טובים (מועדים יהודיים). בדומה לקדיש, ניתן לקבוע מינוי למילוי אחריות זו.  

גמילות חסדים במהלך אבל

תרומה של כספים לצדקה כדי להנציח את הנפטר לא רק משפרת את הכשרון של אדם שעבר בגן עדן. זה מהווה דוגמה לאחרים שמסתכלים. כְּמוֹ חברי הקהילה נוקטים בפעולות חיוביות לנוכח העצב, זה מעורר את אותו הדבר אצל אחרים.

צדקה בזמן אבל לא צריכה ללבוש צורה מסוימת. כפי שצוין לעיל, אפשר לתת חסות למצוות שאנשים אחרים יקיימו, במיוחד אם זה מאתגר לאבל לעשות מצוות בעצמו.

דרכים לכבד אדם אהוב - שירותים ייעודיים של קול"ש חב"ד

הקדשת כספים למען השכול בישראל

אחת הדרכים להביא יותר אור לעולם בעת אבל היא להרים אחרים שאיבדו את יקיריהם. קול חב"ד הקדיש כספים עבור טיפול ליתומים ו תמיכה באלמנות בישראל. כשאתה תורם, אתה לעזור ישירות לאנשים האלה.  

קדיש על ידי פרוקסי

לא משנה מי עושה זאת, תמיד יש לקרוא קדיש ב-11 החודשים הראשונים. קול חב"ד מציע שירות קדיש אישי. אתה יכול לתת חסות לאדם שיאמר קדיש עבור יקירך. זוהי דרך מצוינת לקיים במקביל את מצוות הקדיש ולתת צדקה בשם הנפטר.

יזכור על ידי פרוקסי

כל מי שאיבד הורה או ילד רשאי לקרוא תפילה זו במהלך תפילות הבוקר של יום טוב עם מניין. עם זאת, אם אדם לא יכול להגיע לבית הכנסת לשירותים, קול"ש חב"ד מציע עוזרים אישיים מועילים של יזכור לטפל בזה בשבילך. אנו נמנה מישהו מורשה לדקלם את יזכור (מישהו שגם איבד הורה) שיכלול את שמו של יקירכם בתפילתו. 

איך קול"ל חב"ד עוזר - דרכך!

קול"ש חב"ד מקצה משאבים ליוזמות התומכות בקבוצות הנזקקות ביותר בקהילה. בין אם אספקת מזון, תמיכה בשמירת חגים, עזרה בטיפול בילדים, חיבור אנשים לחינוך או סיוע רפואי. יש לנו תוכניות שרוממות את כל פינות החברה הישראלית. למעשה אין דרך טובה יותר עזרו לישראל ולחבריכם היהודים.

על ידי גלוון מתנדבי הקהילה ו חסות תאגידית, אנו שואפים לפגוש את שלנו אמות מידה פיננסיות וכוח אדם להגיע לכל מי שצריך עזרה. אבל אנחנו גם צריכים את התמיכה שלכם!