כוחם של התורמים של קול"ש חב"ד

להנהלה המדהימה ולתורמים הנדיבים של קול"ש חב"ד

אשמח לחלוק איתך משהו ולקחת את הרגע הזה בחיי כדי לעצור ולהודות על כל מה שקיבלתי.

נולדתי למשפחה חסידית שמחה והייתה לי ילדות מאושרת מלאת שיעורי תורה, משפחה מלוכדת וטיולים בטבע. למרות שלא היה לנו הרבה מבחינה חומרית, הרגשתי שיש לי הכל - ביטחון, אהבה, תשומת לב ושמחה.

אבל החיים קיבלו תפנית כשאמא שלי חלתה. הבית שלנו נכנס לשלב חדש של טיפולים, תפילות ותהפוכות רגשיות. בסופו של דבר, התקרבנו למשפחה, ולאחר קרב אינטנסיבי, אמי נפטרה. ההלוויה הסתיימה, והשבעה הסתיימה, והותירה אותנו לבד - תשעה ילדים לא נשואים ואב אלמן, מתחילים את החיים מחדש בעיר חדשה.

באותן שנים, כאשר הזרקור על משפחתנו נמוג, נכנס אל"ל חב"ד. הם החלו ללוות אותנו בעדינות, והציעו טיפולים פסיכולוגיים, שיעורים פרטיים, משלוחי אוכל, מלגות, חופשות ומפגשים. התמיכה הייתה מצילת חיים.

בתור נער, הייתי אומר לחברים שלי: "אני חושב שהדרישה להצטרף לצוות של קול"ש חב"ד היא היכולת לחייך חיוך ענק ללא גבולות". כל אירוע הרגיש כמו חגיגה של נוכחותנו, כשההנהלה יודעת את שמנו, מחייכת ומחבקת אותנו. מעולם לא הרגשתי נבוך להשתתף באירועים האלה, וגם לא הרגשתי מחויב להחזיר. קול"ש חב"ד סיפק במה של נתינה שאפשרה לנו להרים את הראש ולהמשיך הלאה בחיים.

כשדמויות מפתח בארגון נפטרו, זה הרגיש כמו אובדן אישי. הם היו כמו "אבות יתומים", והעדרם הורגש עמוקות.

היום אני בת 22, בריאה, מאושרת, ועובדת בתפקיד שבו אני מנסה להעריך את החיים ואת כל הטוב שנקרה בדרכי. לפני כחודשיים התארסתי. עמדתי ליד קבר אמי, ובדמעות של שמחה אחרי שנים של כאב, הבטחתי לה שאקים בית חסידי, יהודי על בסיס תורה ומצוות.

כמנהג, אני צריך עוד זוג שילווה אותי לחופה. לאחר מחשבה רבה החלטתי להביע את תודתי לכלל חב"ד בבקשה מנציג שתמך בי לאורך השנים שילווה אותי.

בזכותך נעמדתי שוב על הרגליים. הודות לך, נשארתי בחיים - פיזית, רגשית ורוחנית. בזכותך אני צועד אל החופה שלי, מוכן לבנות בית נוסף שמוקדש לערכים שלנו. תודה על הכל.

אנא העבר את תודתי לתורמים, למנהלים, למתנדבים ולכל מי שנמצא במעגל המדהים הזה. ה' יברך אותך בשפע ושמחה, ונזכה להתגלות הרבי כמשיח במהרה.

תודה שהבאת שמחה לחיים שלי ולהרבה אחרים.

תרמו לחסד מנחם מנדל