24 ביולי 2024
ב"ה
ב"ה

מהו הגיל האידיאלי למנהיג?

בכנס שנערך לאחרונה למנהיגי ארגונים יהודיים גדולים, זכיתי לייצג את קולל חב"ד, הארגון הוותיק והגדול בישראל לביטחון תזונתי. בזמן שדיברתי בפאנל על האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני מוסדות "מורשת", שמתי לב שאני ללא ספק האדם הצעיר ביותר על הבמה - וזה היה מעניין כי קול"ש חב"ד היה גם הארגון הוותיק ביותר בחדר, לאחר שהוקם באמצע המאה ה-18 מאת רבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר הראשון מחב"ד.

הצירוף הזה גרמה לי לחשוב על היתרונות של מנהיגות מבוגרת לעומת צעירה יותר.

מנהיגים מבוגרים מציעים חוכמה ויציבות שנאספו במהלך שנות הניסיון שלהם, דבר חיוני להדרכת ארגונים דרך אתגרים. יש להם פרספקטיבה מושכלת יותר שעוזרת להם להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של פעולותיהם, מה שמבטיח יציבות והמשכיות בתוך הארגון.

מנהיגים צעירים, לעומת זאת, מביאים רעיונות טריים שיכולים להזניק חדשנות וצמיחה. ההיכרות שלהם עם טכנולוגיות ומגמות חדשות מאפשרת להם להסתגל במהירות וליישם יעדים ארגוניים בעולם המשתנה ללא הרף. הדינמיות וההתלהבות של בני הנוער יכולים להוות זרז רב עוצמה לשינוי, לעורר השראה באחרים ולהחדיר תחושת שליחות והתרגשות מחודשת לארגון.

כשמסתכלים מסביב על מה שקורה בחברה - במיוחד גל המחאות הקמפוס האחרון - אפשר להסיק שצעירים הם מטבעם חסרי אחריות או מוטעים. הלהט והאידיאליזם של הנוער יכולים לפעמים להיות פזיזים או הרסניים, ולדלק את הטיעון שמנהיגים בכירים צריכים להישאר בראש, כשצעירים נדחקים לתפקידי משנה.

ברור שעלינו לשלב ולמנף גם את חוכמתם של המנוסים וגם את התשוקה של בני הנוער, אבל הגישה הנפוצה - הצבת אנשים מבוגרים בתפקידי מנהיגות מובילים בעוד שצעירים רק מסייעים - מביאה לעיתים קרובות למנהיגים צעירים שמרגישים בצד, שלהם. ההתלהבות מתבזבזת מכיוון שהם אינם מוסמכים באמת להוביל. זה מה שמוביל לחברה שבה בני הנוער מרגישים נאלצים לצעוק מהגגות את דרישותיהם האידיאליות ולכפות את נקודת המבט שלהם על החברה. הסדר זה לא רק מטפח תסיסה ובלבול מוסרי בקרב הנוער שלנו, אלא גם משאיר את תפקידי הפעולה והביצוע לדור המבוגר.

מודל קונבנציונלי זה פגום מיסודו, והפתרון טמון בשינוי פרדיגמה שמעביר את התפקידים המסורתיים של בני נוער וזקנים. כאן מציע הרבי, רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר אנו מציינים היום את יארצייטו ה-30 שלו, חזון מעמיק ומהפכני.

לרבי הייתה גישה ייחודית שחרגה מעצם ההכרה בכוחות של שני הדורות. הוא האמין שבני הנוער צריכים להיות בחזית המנהיגות, לרתום את המרץ והרוח החדשנית שלהם כדי להניע יוזמות קדימה. זו לא הייתה רק אסטרטגיה אלא היבט בסיסי של הפילוסופיה שלו. הרבי ראה בזיקה הטבעית של הנוער לחדשנות ובדחיית הקיפאון וההסכמה שלהם מתנה אלוקית שנועדה להפיץ את חכמת ה' למרחקים. גם בשנות ה-60, כשהממסד היהודי הזדעזע מתנועת תרבות הנגד וממרד הנוער הקולני, ראה הרבי כמיהה רוחנית מתחת להתרסה זו, כמיהה שאי אפשר להרגיע ולא תושק על ידי מוסכמות חברתיות. נכון, האנרגיה שלהם הייתה צריכה להיות מתועלת בצורה פרודוקטיבית ולכיוון מטרות אלוהיות, אבל התשוקה והנכונות שלהם להתנגד לסטטוס קוו יכולים להיות כלי אדיר בהפיכת העולם למקום טוב יותר.

חזונו של הרבי לזקנים היה מהפכני באותה מידה. הוא דחה את הרעיון המקובל של פרישה כזמן לסגת מהחיים הפעילים. במקום זאת, הוא ראה באותן שנות הזהב הזדמנות לצורה גדולה עוד יותר - אם כי מותאמת - של תרומה. הרבי העריך את נסיון החיים והחכמה המצטברת של אנשים מבוגרים, ועודד אותם להישאר מעורבים כמדריכים ויועצים לדור הצעיר. התובנה וההכוונה שלהם יוכלו לעזור לעצב את הפעולות וההחלטות של בני הנוער, להבטיח שהאנרגיה והחדשנות שלהם יתאימו לערכים ועקרונות נצחיים.

הפילוסופיה של הרבי לא הייתה רק תיאורטית אלא מעשית. הוא הוציא את האמונות שלו לפועל על ידי אמון במנהיגים צעירים שימלאו תפקידים משמעותיים ושליחתם למקומות מגוונים ומאתגרים ברחבי העולם. אבי, הרב שלום דוכמן, היה רק בן 22 בפעם הראשונה שייצג את הרבי בפגישה עם ראש ממשלת ישראל. הרב אברהם שמטוב היה בשנות ה-20 לחייו כשהחל לייצג את חב"ד בוושינגטון הבירה, וגם הרב בערל לזר היה בשנות ה-20 לחייו כשנכנס לתפקידו במוסקבה. כיום, המודל הזה נמשך כאשר צבאו של הרבי מונה למעלה מ-5,000 זוגות, כאשר רוב מוחץ מתחיל בתפקידם עוד בשנות ה-20 לחייהם.

גישה זו היא מהפכנית לא רק בכך שהיא ממנפת את החוזקות של צעירים ומבוגרים כאחד, אלא גם בביצוע ההתקנה הנכונה. אם אנחנו כחברה נוכל לאמץ את הנוסחה הזו, נוכל להשיג דברים מדהימים. עלינו להעצים את בני הנוער ולאפשר את תרומתם, ובמקביל לדאוג לכך שהמסגרת והכיוון יתקבלו מחכמת הדורות. זה נכון במיוחד עבורנו כיהודים; המסורת שלנו אינה סטטית אלא מופקדת על כל דור חדש כדי להמשיך הלאה.

על ידי רתימת האנרגיה של הנוער וחוכמתם של הזקנים, נוכל לבנות עתיד שמכבד את העבר שלנו ומחבק את אפשרויות המחר.

HE

תרומת יזכור

בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה

אני אתרום -ללא נדר - לצדקה