עסקים קיימים במטרה העיקרית של להרוויח כסף. עם זאת, אנשים נמצאים על פני האדמה הזו למען מטרה גבוהה יותר. מה אם היינו משלבים את השניים? מה אם עסקים יכלו להשתמש במשאבים והשפעתם כדי להשפיע לטובה על העולם תוך כדי רווח?
אחריות חברתית תאגידית (CSR) ופילנתרופיה אסטרטגית מציעות דרך לעשות בדיוק את זה. מאמר זה ידון מדוע וכיצד ארגונים מאמצים את תפקידם כסוכני שינוי ומשתמשים בנכסיהם הייחודיים כדי להניע התקדמות חברתית.
מדוע חשובה אחריות חברתית תאגידית
מה הטעם באחריות חברתית תאגידית? זו נראית כמו שאלה טיפשית, אבל רוב האנשים בעלי הדעת העסקית שוקלים אותה לפני שהם משקיעים את זמנם וכספם בנתינה לחברות. יש כמה טיעונים חזקים שיש להעלות למקרים מונעים אלטרואיסטית ומקרים חיצוניים כאחד. כאשר להשקעות רגילות יש תשואה מוחשית, צדקה יוצרות ערך הן לחברה והן למטרה העומדת לרשותם. מנקודת מבט עסקית, אחריות חברתית תאגידית יכולה לשפר את תדמית המותג, למשוך כישרונות מובילים ולשפר את נאמנות הלקוחות. עובדים יותר ויותר רוצים לעבוד עבור חברות שחולקות את הערכים שלהם ולהשפיע לטובה. לקוחות נוטים באופן דומה יותר לתמוך במותגים המחויבים למטרות חשובות. בינתיים, אחריות חברתית תאגידית היא בין סוגי הפילנתרופיה מרחיקי הלכת. לעסקים גדולים יש את הכוח להשפיע באופן משמעותי על מגוון סיבות באמצעות נתינת חמלה (bitachon). מקבלי תרומות נפוצים כוללים:- ארגוני צדקה ליתומים
- קבוצות לאלמנות
- פרויקטי בריאות ללא מטרות רווח
- יוזמות נגד רעב
- ארגונים שעוזרים לעניים
- תוכניות חינוך לילדים
תרבות של פילנתרופיה יהודית
לעיסוק בפילנתרופיה יהודית יש הרבה יותר משמעות מסתם ארגון אירוע שנתי צדקה לחג נהיגה. האמונה שלנו מעודד אותנו לשים לב לטוב ולקדם שלום בית (מצווה של שלום בית) ובתוך בתי כנסת קהילתיים כל יום של לוח שנה יהודי שָׁנָה. אחריות קהילתית היא מה שנותן את הפזורה העולמית החוסן האופייני לו. כל הישראלים תומכים אחד בשני, או 'קול ישראל ערבים זה בזה,' כי ההיסטוריה שלנו מראה שאנחנו חזקים יותר ביחד. רב מסורות צדקה ו טקסים דתיים יפים (חידור מצווה) לסייע אחריות הדדית (ערבות חדדית). למשל, תרומת א עשירית מההכנסה (מעשר כספים) הוא נוהג נפוץ בקרב יהודים. כך הוא להשאיר אוכל לעניים (פה), נותן כסף לאוכל (מאוס צ'יטים) בחופשה, להגן על העניים, אירוח אורחים (הכנסת אורחים), ו ביקור חולים (ביקור חולים). מעשי הצדקה הללו יוצרים יתרונות פסיכולוגיים לנותנים תוך טיפוח שינוי לכל החיים עבור הנמענים.מצוות וערך הנתינה הארגונית
כמה מעשים טובים (מצוות) הכי הגיוני לבצע ברמה אינדיבידואלית. עם זאת, יש לא פחות פעולות חיוביות שארגונים יכולים לנקוט כמכלול. הגישה הגדולה יותר שלהם למשאבים ולהשפעה מגדילה באופן אקספוננציאלי את ההשפעה של שינוי חיובי. לדוגמה, תוכניות התנדבות עובדים ותרומות שוות ערך למאות אנשים שהחליטו לעשות זאת להירשם להתנדבות או לתת בעצמם. חלק מהארגונים יוצרים גיוסי כספים לאמנות או מכירות פומביות לתמיכה במטרות צדקה תוך קידום אמנים מקומיים. כלים מודרניים לתת אפילו לאפשר הסברה להתרחב על פני מיקומי משרדים ברחבי העולם.כיצד עסקים יכולים לעסוק בפילנתרופיה יהודית בעלת השפעה
מתקן את העולם עבודה גדולה מספיק כדי שיהיו דרכים רבות לגשת אליה. ההלכה היהודית - ביחד איתי אדמו"רים בולטים, ראשי חב"ד, ו פילנתרופים דתיים מפורסמים שהקדישו את חייהם למשימה זו - מזהה עבודה ושירות (עבודה) בכמה צורות. ה שמונה דרגות של נתינה להקים שכבות לפי סדר ההשפעה. בעוד הכל אמפתיה וחמלה (קידוש השם) עניינים, מעשים של חסד אוהב לעשות את ההבדל הגדול ביותר כשהם מאפשרים קיום עצמי. שינוי מערכתי הוא הדרך החזקה ביותר שבה נוכל להציל נפשות (פיקוח נפש) גם היום וגם מחר. לשם כך, עסקים נמצאים במיקום טוב במיוחד למנף את המשאבים והמומחיות הייחודיים שלהם כדי להציג חמלה משמעותית ולהניע שינוי מערכתי. זה יכול לכלול:- מתן שירותי פרו בונו או תרומות בעין המתאימות לעסקי הליבה
- דוגלת במדיניות ובתקנות התומכות ענווה (ענווה) ו צדק (צדק) לכולם
- העצמת עובדים לנדב את כישוריהם ומומחיותם כדי לתמוך במטרות ראויות
- הַשָׁקָה קמפיינים לגיוס כספים בתקופות משבר
English 
עִבְרִית 
Русский 
Español 
Français