מהו ראש השנה ולמה חוגגים אותו?

מהי מטרת ראש השנה?

בקצרה, ראש השנה סובב סביב שלושה נושאים עיקריים. כל הדברים הנפוצים יְהוּדִי תפילות, מצוות ו מנהגי החג משקף את הנושאים האלה:

אישור מלכותו של ה'

בליטורגיית התפילה של ראש השנה, אנו מאשרים שוב ושוב את מלכותו של ה' לשנה הקרובה. כך אנו מבטאים את רצוננו לשלטונו היודע-כל, ההוליסטי. בכך, אנו מסרבים להגביל את עצמנו לגורל תחת שיפוטו הפגום והבלתי מאוזן של כל בן תמותה.

זֵכֶר

ראש השנה הוא יום של דין בעולמות השמים. לכן אנו מביעים את רצוננו שהוא "יזכור" את הטוב שעשינו בשנה האחרונה, לא רק את הרגעים הפחות גאים שלנו.

תקיעת שופר

בראש השנה אנו שומעים א שׁוֹפָר – איל חלול ומלוטש או קרן כבשה – תקיעה, בדרך כלל בבית הכנסת. היא מייצגת את הזעקה של עמנו לאלוקים ברצון הקולקטיבי שלנו לחסדיו, אהבתו ונוכחותו כקהילה.

ראש השנה בתנ"ך

ראש השנה מקורו בהשלמת בריאת ה', כמו בפסוק ב בראשית; הספר הראשון של ה תוֹרָה:

"וירא ה' את כל אשר עשה, והנה! - היה טוב מאוד. וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר; היום השישי." – בראשית א' 31.  

במקום להנציח כאשר ה' התחיל ברא את העולם, ראש השנה מציין מתי השלים אותו - ברא את אדם וחוה, כלומר את האנושות. אז במקום את היום הראשון לבריאה, אנו חוגגים את "יום ההולדת" של העולם ביום השישי. בסופו של דבר, זה המין האנושי שה' אמון בשליחות קדושה: עידן העולם והפיכתו למקום מתאים לנוכחותו. חכמי חב"ד-חסידות קראו לזה תוצאת יעד דירה ביטכונים, שפירושו "מעון במקומות הנמוכים ביותר".  

מהם שמות נוספים לראש השנה?

ראש השנה, לא השנה החדשה

השם הנפוץ ביותר של החג הזה נובע מה- תַלמוּד, מי המסכת בנושא נושא אותו הדבר: ראש השנה. פירושו המילולי "ראש השנה", הוא רומז למיקרוקוסמוס הרוחני שהחג הוא לשנה הקרובה. מלמדים שבראש השנה הקב"ה שופט את השנה הקודמת שלנו, וחורץ את גורל הבא שלנו. אז השם ראש השנה מתייחס למשמעות הרוחנית שלו ולא לתחילת "שנה חדשה". (למעשה, חודשים עבריים ממוספרים החל מ- ניסן, חודש פסח העברי.)

ראשון ימי נוראים – ימי יראה

כחלק מהצמד הרשמי חג הימים עם יום כיפור, שניהם ביחד נקראים ה ימים נוראים (דואר ימי יראה). זה מרמז על יראת הכבוד שבה מצפים מאיתנו להסתכל על כוחו, גדולתו וריבונותו של ה'..בימים אלה הוא מהרהר בתפילות שלנו, בכנות שלנו לפניו, ומחליט איך, וכמה, לברך אותנו.

יום תרועה – יום תקיעה בשופר

התורה מתארת גם את החג הזה לפי המרכזי שלו מצווה מעשה: שמיעת תקיעות שופר. יום תרועה, שפירושו יום של [שׁוֹפָר] פיצוץ, מתקשר בדיוק את זה. 

יום הזיכרון ויום הדין - יום הזיכרון ויום הדין

באופן דומה, גם תפילות היום מתייחסות לחג כשניהם יום הזיכרון (יום הזיכרון) ו יום הדין (יום הדין) במספר נקודות. שני השמות הללו מפצירים בה' לזכור את המעשים החיוביים שלנו, ובו זמנית מזכירים לנו להכין את עצמנו כשהוא פוסק פסקי דין, חיוביים ושליליים כאחד.

המשמעות הרוחנית של ראש השנה

ראש השנה מתרכז בהזדמנות להתבוננות עצמית. אנו לוקחים בחשבון את הגישות, הפעולות וההישגים שלנו בשנה הקודמת, ומציבים יעדים להשתפר בשנה הקרובה.

במקביל, ה' עושה את החשבון שלו ומנסח החלטות לגבי כל אחד מעמו. כמו שכתוב בראש השנה מחזור (ספר תפילות החג), הוא גוזר "...מי יחיה ומי ימות... מי ירושש ומי יהיה עשיר; מי יפול ומי יקום".

מתי ראש השנה?

ראש השנה מתקיים ב-1 וב-2 לחודש תשרי בכל שנה. כמו כל הימים על קול"ח חב"ד לוח או לוח שנה יהודי, זה מתחיל עם שקיעת החמה ו ממשיך עד היום שאחרי.  

מסורות ומנהגים של ראש השנה

ראש השנה, כמו רוב החגים היהודיים האחרים, מחקה שבת במרכיבי "יום המנוחה" הבסיסיים שלו. זה כולל הדלקת נרות לפני השקיעה, השתתפות בתפילה במידת האפשר, קריאת תורה פומבית, ואירוח או השתתפות בארוחות חגיגיות. זה כולל גם הימנעות מלעשות כל דבר מלאכה (מעשים מסוימים שהיו מעורבים בבניית משכן במדבר, או משימות קשורות).  

אולם מנהגיו הייחודיים המובהקים של ראש השנה מתייחסים לשלושת הנושאים שהוזכרו לעיל. הם משתנים מעט מקהילה אחת לאחרת, אבל להלן הנפוצים ביותר:  

צדקה – לפני ראש השנה

כהכנה ליום הדין, מתן תרומה לחב"ד לתמוך במטרה יהודית בישראל עוזר לעניים בישראל. זמן מצוין לעשות זאת הוא ממש לפני הדלקת הנרות, או כל זמן לקראת החג.

תפילות נוספות 

בהשוואה לימי חול, או אפילו שבת, תפילות ראש השנה נמשכות הרבה יותר והן נרחבות יותר. אולי הכי ידוע הוא אבינו מלכינו, שפירושו "אבינו מלכנו". זה שיר המושר בפסוקים, הפציר בה' שירחם עלינו, אם כנתיניו ואם כילדיו. 

יש אחרים שכן מלכיות (הכרזות על מלכות ה'), זכרונות (זכרונות, היזכרות במעשים חיוביים של דמויות מקראיות שונות) ו פיוטים (תחנונים פיוטיים). כל אלה מייצגים את הדואליות של מערכת היחסים שלנו עם אלוקים; של פחד ויראת כבוד, כבוד ואהבה, קהילתית ואישית כאחד.

"הצהרת מוסף גם התפילה לראש השנה ארוכה בהרבה שבת. מוסף הוא שנייה עמידה (מדיטציה אישית, מדקלמת בעמידה) נוסף על שבת וחגים רבים. בראש השנה, הברכה האמצעית של תפילה זו מחולקת לשלושה חלקים המתארים את שלושת נושאי החג של מלכות, זיכרון ו. שׁוֹפָר.

שמע (או תקע) את השופר

שופר הוא לא רק מנהג לראש השנה, הוא עיקר החג מצווה. ה שׁוֹפָר'התקיעות המדהימים של מושכים את תשומת ליבנו - מנערים אותנו קצת - כמו צפירה שמעירה אותנו לעשות תשובה.  

עם זאת, קריאתו המלכותית מסמלת גם שופר הכתרה, המקפיד על התפיסה של הכתרת אלוקים למלכנו פעם נוספת. 

יתרה מכך, הבכי של השופר מזכירים קצת בכי של ילד להוריהם. שופר הוא לא כלי נשיפה נוצץ, אלא קרן חצובה מחוספסת המפיקה צליל פחות מתוחכם ויותר גולמי. כמעט מזכיר צרחות ראשוניות, המסר שלו חודר עמוק יותר ממילים. זה מנוגד למורכבות ולאופי המחושב של התפילות הנרחבות המקיפות אותו בשירות.  

באופנים אלו, צלילי השופר והסמליות מזכירים לנו באומנות את מערכת היחסים הרב-גונית שלנו עם ה'. באופן מסורתי, ישנם שלושה סוגים של צלילי שופר:

• טקיה: פיצוץ ארוך, המסמל יבבות או צווחות.
• שבורים: פיצוצים לסירוגין, קריאות או יללות. 
• תרועה: קצר ומהיר; תקיעות סטקאטו, המרמזות על התרגשות ודחיפות.

מכרזי עלייה 

ההפסקות הקצרות בין שונות פרשיות (סעיפים), של קריאת התורה, הוא זמן שכיח לרבנים, גבאים (מנהלי בתי כנסת) ומתנדבים וצוות אחרים "למכירה פומבית". עליות (עלייה, ביחיד). עליות הן הזדמנויות לאנשים להיקרא ל בימה (במה לקריאת התורה) ולברך על הפרשה שתקרא בהמשך. בידיעה שכל סכום שיובטח יועבר לקרנות בית הכנסת עצמו, או לאחד מרבים. ארגוני צדקה יהודיים, מתכנסים נוטים לתת את ההצעות הטובות ביותר שלהם של השנה. 

מאכלי ראש השנה

חלה עגולה

כמו על שבת, הארוחות החגיגיות שאנו עורכים בחגים כוללות באופן מסורתי כיכרות קלועות חלה לֶחֶם. לקראת ראש השנה, כיכרות אלו נעשות עגולות כדי לסמל את מחזור השנה.

סימנים

המאכלים הסמליים שאנו אוכלים בראש השנה משמשים כל אחד להדגשת הבקשות שאנו מבקשים לשנה הבאה. אנחנו קוראים להם סימנים, או סמלים, מסיבה זו. מאכלים מתוקים, במיוחד, הם תכונה עיקרית בראש השנה. הרעיון הוא להגביר את בקשתנו המטאפורית לשנה 'מתוקה' בתפילותינו.  

בלילה הראשון של החג, רבים מדקלמים ספר קצר "יהי רצון” ("שזה יהיה רצונך...") תפילה, מבקשת שנה מתוקה, לפני אכילת פרוסת תפוח טבול בדבש. יש קהילות שאומרות אחרת "יהי רצון” ספציפית לכל אחד מהסימנים שעל השולחן.  

הסימנים הנפוצים ביותר הם:

• תפוחים ודבש: כאמור, מדגימה מתיקות, בתקווה לשנה 'מתוקה'.
• רימונים: פרי ים תיכוני המסמל את המשאלה ליתרונותינו להיות רבים כמו זרעיו השופעים.
• ראש של דג או איל: מסמל שאנחנו רוצים 'לצאת על העליונה', להיות מנהיגים ו'להתקדם', כביכול.
• צימס: תוספת מתוקה של גזר מבושל עם פירות יבשים ודבש.  אשכנזים לאכול את זה כי אִידִישׁ המילה לגזר היא mehren, שפירושו גם "הגדלה", המסמל שפע.
• כרישה: המילה העברית לכרישה היא קארטי, שיש לו שורש זהה למילה "חתוך". זה מרמז שהיינו רוצים שאויבינו "יכרתו".
• דלעות: ספרדים לאכול דלעות, כגון דלעת, אשר נקראות קארה בעברית. זֶה יש שורש זהה למילה "להתקשר" או "להכריז". זה רומז לרצון שה' יכריז על זכויותינו, לעומת ההיפך.
• סלק: selek, בעברית, החולקת את אותו שורש כמו המילה "להסיר", מפצירות באלוקים להסיר את כל השליליות בחיינו בשנה הקרובה.

Shehecheyanu - פרי חדש

נוֹסָף עַל סימנים, נהוג לאכול פרי שעדיין לא אכלנו בעונה השנה. אנו מקיימים מנהג זה בחגים כאשר אנו מדקלמים את "Shehecheyanu” ברכה בזמן הדלקת נרות ו/או במסגרת ה קידוש ברכה. לפי הלכה יהודית (חוק תורה) אכילת פרי חדש מחזקת את ההיגיון מאחורי אמירת ברכה זו לפני הארוחה. זו הסיבה שלימדו אותנו לחשוב על פירות אלה כשאנו אומרים את הברכה מוקדם יותר.

מה אסור לאכול

• אֱגוֹזִים: ישנן סיבות רבות שצוינו למנהג נרחב זה. אחד מעניין מבוסס על גימטריה, או נומרולוגיה יהודית. המילה העברית ל"אגוז" היא אגוז, בעל ערך מספרי של 17 כאשר האותיות העבריות שלו מתווספות כמספרים. 17 הוא גם הערך המספרי של המילה העברית צ'ייט, שפירושו "חטא". הימנעות מאכילת אגוזים, אפוא, היא דרך סמלית של 'להרחיק מחטא'.
• חומץ ומאכלים חריפים-חמים: פשוט כי הם ההפכים של מתוק.

להשתתף בתשליך

ביום השני של ראש השנה, אנו מתאספים ליד מאגר מים המכיל דגים ומופיעים תשליך (ליור "הסתלקות"). בטקס הכפרה הזה, אנו מדקלמים קטעים מקראיים משמות המזכירים את רחמיו של ה', ומשליכים באופן סמלי את חטאינו למים על ידי ניעור קצוות בגדינו מעודף אבק מטפורי.

הבע איחולים לאחרים

אנו מברכים אחרים, על ידי אמירה מילולית בפניהם את רצוננו, ל'שנה טובה אומטוקה, "לשנה טובה ומתוקה".  

האכלת העניים בישראל: כיצד כלל חב"ד מסייע

כל השנה, כולל חב"ד דרכים לעזור לישראל בין אם מדובר בקרנות ויוזמות מתמשכות לתמיכה ביטחון תזונתי בישראל, טיפול רפואי, טיפול בילדים, חינוך ילדים, צרכים עונתיים כגון הלוואות גמך וכל מיני נסיבות. התוכניות שלנו סיוע לאלמנות, יתומים, ו עגונות לספק סיוע נחוץ למי שהכי זקוק לו.  

חלק מהתוכניות העונתיות שאנו מפעילים כוללות (מרק) מטבחי אוכל, חלוקת כרטיסי מזון נוספת למשפחות נזקקות ותמיכה מיידית לחיילי צה"ל הפצועים המגנים על המדינה.  

חלק ניכר מהמימון הנדרש כדי לגרום לדברים הללו לקרות מגיע מהתרומות הנדיבות של מי שהתחייבו בראש השנה. אבל למה לחכות עד אז? אתה יכול לעזור לאנשים האלה עכשיו - לפני שהוצאות החגים יהפכו לנטל עליהם.   

הפכו את ראש השנה למשמעותי: הפכו תפילה לפעולה למתיקות כל השנה

כראש השנה הרשמי, ראש השנה מהווה את ההזדמנות הרוחנית להשפיע על השנה הקרובה כולה. זה יותר מסתם משפט קטלני. מה שאנחנו בוחרים לעשות לקראת ובראש השנה באמת נותן את הטון לשנה. הפעולות החיוביות והבלתי אנוכיות שלנו יכולות לתת השראה לאלוהים להתייחס אלינו כפי שהתייחסנו לאחריםכשאתה עושה מעשי חסד (טוב לב) ו צדקה, כולם מקבלים מתיקות לשנה.

בראש השנה הזה, אנו ממליצים לכם להתפלל את תפילותיכם הנלהבות ביותר לרווחת העם היהודי כולו. אבל תפילות לא מספיקות. למרות שראש השנה הוא חג מלא במילים חזקות, אנחנו צריכים גם את הפעולה שלכם.